שלוות המדבר - כיכר סדום

מדרום לים המלח, במקום הכי נמוך בעולם, לא חוששים מעוד "הפיכת סדום" תנ"כית. האזור שמאכלס התיישבויות אנושיות מזה אלפי שנים, מזמן למבקרים בו יופי מדברים ייחודי, עם נאות מדבר ירוקים, מושבים חקלאיים משגשגים וצוקי חוואר לבנים, העוטפים את הכל במראות מעוררי השראה.

מאת: שחר שילה

"וה' המטיר על סדום ועל עמורה גפרית ואש: מאת ה' מן השמיים. ויהפוך את הערים האל, ואל כל הכיכר, ואת כל יושבי הערים, וצמח האדמה" (בראשית י"ט, פס' 25-24).

 המבקר כיום במושבי כיכר סדום, אינו יכול לזהות עדויות לאחד האירועים המרשימים ביותר שהתרחשו בימי המקרא. בניגוד מוחלט לתיאור המקראי, בו מחריב אלוהים את ערי החוטאים, נראה האזור כולו כיאלו נלקח מסיפור אחר והרוגע והשלווה שולטים במרחביו. למתבונן מלמעלה, נראית כיכר סדום כנקודה ירוקה ענקית, הנושקת לקו המים התכול של ים המלח, בעוד שוליה הדרומיים נבלעים בינות לצוקי החוואר המתריסים בלובנם המבהיק.

בעקבות המקורות

היכן היא כיכר סדום המקראית? שאלה זו נשאלה על ידי חוקרי ים המלח ועל ידי מטיילים רבים. איה אותה עיר בה חי לוט ובה אירח את מלאכי אלוהים ומדוע בכלל זכה האזור שמדרום לים המלח לכינוי 'כיכר סדום'? ראשית, יש לשים דברים על דיוקם. השם 'כיכר סדום', השגור בפנינו כיום לתיאור המרחב שמדרום לים המלח, מקורו בטעות קלה. עיון במקורות, מגלה שבהקשר המקראי מדובר על השם 'כיכר הירדן' - "וישא לוט את עיניו וירא את כל כיכר הירדן... ולוט, ישב בערי הכיכר ויאהל, עד סדום" (בראשית י"ג, פס' 12-10).

סדום נזכרת במקרא שלושים ותשע פעמים בהקשרים שונים, אך ללא ספק המאורע המרשים ביותר נוגע לסיפור החרבתן של סדום ועמורה. יחד עם זאת, עד היום זיהוי סדום כמי שמצויה מדרום לים המלח אינו ודאי כלל ועיקר. התיאורים המקראיים מתאימים לצפון ים המלח לא פחות משהם מתאימים לחלקו הדרומי.מעבר לפולמוסים ההיסטוריים, האזור המכונה בימינו 'כיכר סדום' מתייחס אל מרחבי החווארים הלבנבנים, המשתרעים מדרום לאגן הדרומי של ים המלח. כאן חיים תושבי נאות הכיכר ועין תמר - שני מושבים המאכלסים יחד כ-120 משפחות, רוטבן המכריע מתפרנס מחקלאות מודרנית. 

מימי קדם לישוב הארץ

מרחבי בקע ים המלח מהווים חלק מן השבר הגיאולוגי העצום (שאורכו למעלה מ-6,000 ק"מ), המשתרע מהרי הטאורוס בצפון ועד אגמי מזרח אפריקה. בשל תנאי האקלים השוררים בו, שימש האזור כמעבר לאוכלוסיות אנושיות קדומות ביותר מאפריקה לעבר אירופה. עדויות שנמצאו משני עברי ים המלח, מעידות על רצף התיישבותי של בני אדם באזור לפחות למן התקופה הניאוליתית (לפני למעלה מ-13,000 שנה).

סיפורי המקרא העוסקים באזור זה, מזכירים את לוט ושתי בנותיו (סיפור לידת מואב ועמון במערה בהר מעל צוער), את מלחמת חמשת מלכי הכיכר ואת מעורבותו של אברהם אבינו (בראשית, פרק י"ד), את מלחמת ישראל במישע מלך מואב ואת נבואת אלישע הנביא, המתאר שיטפון במדבר (מלכים ב', פרק ג').

בתקופות מאוחרות יותר - ההלניסטית, רומית וביזנטית - משמש ים המלח כמקור חשוב לסחר במלח ואף מתקיים בו מסחר פעיל באמצעות ספינות. יחד עם זאת, עיקר הפעילות האנושית באזור מתרכזת בנאות המדבר המזרחיים של הכיכר (בשפך ואדי חסה - ע'ור אל פיפא וע'ור א-צאפי), הזוכים לכמויות מים גדולות באיכות גבוהה.

בתקופה הביזנטית, פעלה בשפך נחל צין (בסמוך לכביש הגישה לנאות הכיכר) חווה חקלאית נבטית-ביזנטית, ממנה שרדו סכר ומשטחי שדות חקלאיים, וכן - מערת קבורה ומערכת כנסייה, עם צלבים החצובים על קירותיה.

בתקופות המוסלמיות (הערבית המוקדמת עד העות'ומנית), חזר האזור להיות שכוח ונידח, עד להגעתו של נובומייסקי - היזם והמנדס הרוסי. בשנת 1930, לאחר מאבק עיקש, הוא זכה ברשות לכרות מינרלים מים המלח וכתוצאה מכך הוקמה שותפות עם קצין בריטי לשעבר. מפעלם המשותף נקרא 'חברת האשלג הארצישראלית' והמפעל הראשון הוקם בצפון ים המלח בקליה. בשנת 1934, עלו שליחו של נובומייסקי על סירות והפליגו דרומה בים המלח - דרך לא היתה אז, מפאת גובהם של מי הים, שנשקו למצוקים בחוף המערבי. עם הגיעם לסדום, הם הקימו את הסניף הדרומי של חברת מפעלי ים המלח, המוכר לנו כיום בצורת מחנה קטן, בו סדורים צריפי המגורים, לצד מבנה חדר האוכל והמצודה. המחנה שוכן למרגלות הר סדום והוא מיועד לשימור ושחזור (באחריות מפעלי ים המלח והמועצה לשימור אתרים).

עם קום המדינה, היה מפעל ים המלח בסדום ליישוב היהודי היחיד באזור. המצור של הלגיון הירדני הוסר מעליו ב'מבצע לוט', בנובמר 1948, אך רק בסוף שנות החמישים הגיעו לכיכר סדום מתיישבים  חדשים, עת הוקמה במקום חווה חקלאית ראשונה מסוגה. לאחר מספר שנים, נטשו המתיישבים המקוריים את החווה ועברו לאילת והסוכנות היהודית יישבה במקומם גרעין, שיקים לימים את מושב נאות הכיכר. בשנת 1982, הצטרף אליו אחיו הצעיר - מושב עין תמר.

גבול של שלום

יחסי השכנות של תושבי האזור מעניינים למדי  מזה עשרות שנים, עוד קודם להסכמי השלום, משתפים פעולה מפעלי ים המלח הירדנים והישראלים בתחום התכנון והידע. לא רבים יודעים, אך החקלאות הישראלית המפותחת בכיכר סדום גדולה מזה שנים רבות דווקא על אדמה ירדנית. על פי החלטות המנדט הבריטי, סומן הגבול בין הממלכה ההאשמית לבין ארץ ישראל המערבית בערוץ נחל הערבה. קו זה מחבר בין הנקודות הנמוכות ביותר - מנקודה שעל חוף ים סוף, ממערב לעקבה, עד חופו של ים המלח (כך נכתב בהסכמים). מדי חורף משתנה קו גבול זה, עקב הגעת סחף ושינויים בתוואי הזרימה של הנחל. משך שנים ארוכות, הכשירה קק"ל קרקעות לעיבוד בשטח ירדן, מעבר לערוץ נחל הערבה, באמצעות סוללה מיוחדת שהקימה בנאות הכיכר. כך, נוצר מצב שקרקעותיהם של חקלאי נאות הכיכר היו למעשה על אדמה ירדנית, תוך הסכמה שקטה מצדם של השכנים ממזרח. הסדר מוזר זה בא לסיומו עם החתימה על הסכם השלום בין ירדן לישראל, בשנת 1994. כיום, ניתן לערוך באזור סיור מרתק בעקבות גבול השלום, עם תצפית מרהיבה אל נחל הערבה רחב הידיים, ביקור מעניין בתחנת הניסיונות החקלאית, במפעל גידול הדגים של עין תמר ובין שדות ירוקים וחממות, דרך שפע של גלריות אמנים ואטרקציות מרתקות.

לפני שיוצאים לדרך

לינה: אפשרויות הלינה באזור מגוונות - החל מלינות שטח נוחות, דרך הצימרים המטופחים במושבים השונים ועד לבתי המלון שלחופי ים המלחת,הגעה: הכניסה לכיכר סדום היא מכיוון כביש 90 (מומלץ להגיע לאזור ברכב פרטי),דלק ומזון: ניתן להצטייד בעין בוקק ובנווה זוהר. מצפון ישנה תחנת דלק בעין גדי, ומדרום - בצומת הערבה.,תחנת מידע: המועצה האזורית מפעילה תחנת מידע יעילה למדי בעין בוקק, בקניון עין התכלת, דרכה ניתן להזמין את כלל שירותי התיירות באזור (טלפקס: 08-9957010),מפות: כדאי להצטייד במפת טיולי וסימון שבילים מס' 11 - מדבר יהודה דרום, ובמפות האזורים הסמוכים - צפון מדבר יהודה (מס' 8) וצפון הערבה (מס' 14),עונת מומלצת: סתיו-אביב (ראש השנה עד פסח). במהלך הקיץ חם מדי לטייל ביום, אך טיולי הלילה מומלצים במיוחד, אז גם ניתן לזכות במראות נפלאים של החווארים הלבנים (בעיקר בלילות של ירח מלא).

חשוב! * אתרי שאיבה של מקורות ואפיקי נחלים מסוימים באזור חשודים במיקוש - יש לשים לב לשלטי אזהרה (בנחל צפית תחתון ונחל עידן).

* יש להיזהר ממעידה באזורים רגישים, דוגמת הר סדום ומצוקי החווארים, העשויים מסלע רך ולא יציב,* חשוב להצטייד בכמות מספיקה של מים לטיולים בשטח,* עזרה ראשונה ושירותי רפואה ניתן לקבל בבתי המלון בעין בוקק, בנווה זוהר, בעין גדי ובמד"א דימונה.

עוד ברחבי הארץ...